יש לי יצורים כחולים מכוערים על המסך.

http://www.variety.com/article/VR1117983864.html?categoryid=1009&cs=1#mce_temp_url#כבר אני צריך לתת תירוצים? עקב בעיות מנהלתיות בבית, שני פוסטים שתכננתי לפרסם היו צריכים לחכות על המדף. אבל עדיף מאוחר מאשר עוד יותר מאוחר.

מיד אחרי הקרנת הניסיון של אווטר צייצתי בטוויטר שלי תגובות ראשוניות לא חיוביות במיוחד. לא ממש התרשמתי מההקרנה, אבל יותר חמור מזה- הרגשתי שהסרט הזה יכול להיות סוג של ספיד רייסר. איכשהו, מצאתי את השם שלי מעל דפי האתר של הניו יורק טיימס בתור המגיב שלא אהב את הפריוויו של אווטר. ואני יכול לדמיין לעצמי את ג'יימס קמרון מקים איזה טרמינייטור שייצא לרדוף אותי. אבל חייבים לשים את הקלפים על השולחן אחת ולתמיד- נכון שעוד לא ראיתי את הסרט עצמו, אבל ממה שנראה עד עכשיו זה נראה רע. רע מאוד. יש סיכוי טוב שאתוודה לחלוטין. אני מוכן לאכול את הכובע הספציפי הזה בשמחה. קמרון- אתה המלך מחייה המתים מצידי. אבל זה לא נראה לי הולך לקרות.

אז מה הבעיה? בואו ננסה להבין בכלל מה היה אמור להיות בהקרנה הזאת-

ג'יימס קמרון מפמפם את הפרויקט הזה כבר עשור.12 שנה מאז שהוא סיים עם הטיטאניק, גרף כל פרס אפשרי ותכנן איך הוא יכול לשנות את עולם הקולנוע לעד. כבר אז הוא ידע- תלת מימד זה העתיד. קמרון התחיל לתכנן את הפרויקט הבא שלו, שיהיה כל כך מהפכני עד שישנה לחלוטין את עולם הקולנוע. לקטוף 11 פרסים באוסקר כשאחד מהם הוא בזכות סלין דיון זה לא מספיק- קמרון רצה לעשות את ה"הולדת אומה" של קולנוע התלת מימד.

מה עמד מולו? כמה דברים- קודם כל עניין טכנולוגיית ההקרנה. כחול ואדום? התמונה נראת נוראית, לא בצבע שרצה המשורר והצבעים מציקים בעין. אבל בחמש שנים האחרונות כבר החלו להפיץ שיטות הקרנה תלת מימד חדשות, כפי שרבים ראו בסרטי האנימציה האחרונים. השיטות החדשות נעימות יותר, יפות יותר, ועובדות בדיגיטלי. הידד!

הדבר השני- מצלמות תלת זה דבר יקר, כבד ובלתי שימושי בעליל. מי שצפה בסרטים שהם לא אנימציה בתלת מימד התאכזב לגלות שרק כמה סצנות בודדות בסרט עוברות להקרין את המימד השלישי, ואז הסצנות האלה דוממות מידי. הפיתרון- המצאת שיטת צילום חדשה שמודדת את החדר ומלבישה עליו את התמונה. קמרון מצלם את הסצנה ובוחר בחדר העריכה את זווית הצילום שבה הוא מעוניין. בכך יש לו שליטה מלאה על התמונה, מרוחבה ועד עומקה. נשמע מדהים סך הכול, לא?

הבעיה שהתחוורה בהקרנת הניסיון היא- שהסרט נראה די מכוער. סצנות הטיסה מהדהדות בראש, המלחמות נראות מוגזמות ומציקות בעין. דווקא כשהדמויות עומדות ומדברות, התמונה נראת באמת יפה. אבל זה לא משהו שלא ראו אלפי הצופים של "אפ". סרטי האנימציה השיגו יתרון מוקדם ומשמעותי והצליחו להעפיל על המהפכניות של "אווטר". ככה שההקרנה לא הייתה הכי מרשימה שראיתי.

אבל מעבר לזה, הסרט נראה פשוט מכוער. הצבעים, העיצוב, היצורים הכחולים וכל אווירת הפוקהונטס הזאת פשוט עשתה לי פריחה. תסלחו לי, אבל ככה לא מעצבים עולם בדיוני. ולמי שחשב שקמרון יזנח את הסיפור ויתמקד רק בוויזואליה טועה. לסרט הזה יש סיפור, וכמו שזה נראה עכשיו, יש לו גם מסר. אוי, המסר. ידידו הטוב ביותר של הבמאי המתחרפן.אז נכון, התמונה מרשימה. אבל על מה בזבזתם אותה, על שדונים כחולים? אני מחכה לראות איזה שפן קמרון יוציא מהכובע שלו. אלוהים, שיוציא שפן דו מימד. משהו מקרטון.

כאן תוכלו לקרוא מאמר מרתק ובו מסביר קמרון על התלת מימד החדש בקולנוע

והנה, לא רק אני התעצבנתי מהפריוויו. גם היטלר.

כבר אני צריך לתת תירוצים? עקב בעיות מנהלתיות בבית, שני פוסטים שתכננתי לפרסם היו צריכים לחכות על המדף. אבל עדיף מאוחר מאשר עוד יותר מאוחר.

— — —

מיד אחרי הקרנת הניסיון של אווטר צייצתי בטוויטר שלי תגובות ראשוניות לא חיוביות במיוחד. לא ממש התרשמתי מההקרנה, אבל יותר חמור מזה– הרגשתי שהסרט הזה יכול להיות סוג של ספיד רייסר. איכשהו, מצאתי את השם שלי מעל דפי האתר של הניו יורק טיימס בתור המגיב שלא אהב את הפריוויו של אווטר. ואני יכול לדמיין לעצמי את ג'יימס קמרון מקים איזה טרמינייטור שייצא לרדוף אותי. אבל חייבים לשים את הקלפים על השולחן אחת ולתמיד– נכון שעוד לא ראיתי את הסרט עצמו, אבל ממה שנראה עד עכשיו זה נראה רע. רע מאוד. יש סיכוי טוב שאתוודה לחלוטין. אני מוכן לאכול את הכובע הספציפי הזה בשמחה. קמרון– אתה המלך מחייה המתים מצידי. אבל זה לא נראה לי הולך לקרות.

אז מה הבעיה? בואו ננסה להבין בכלל מה היה אמור להיות בהקרנה הזאת–

ג'יימס קמרון מפמפם את הפרויקט הזה כבר עשור.12 שנה מאז שהוא סיים עם הטיטאניק, גרף כל פרס אפשרי ותכנן איך הוא יכול לשנות את עולם הקולנוע לעד. כבר אז הוא ידע– תלת מימד זה העתיד. קמרון התחיל לתכנן את הפרויקט הבא שלו, שיהיה כל כך מהפכני עד שישנה לחלוטין את עולם הקולנוע. לקטוף 11 פרסים באוסקר כשאחד מהם הוא בזכות סלין דיון זה לא מספיק– קמרון רצה לעשות את ה"הולדת אומה" של קולנוע התלת מימד.

מה עמד מולו? כמה דברים– קודם כל עניין טכנולוגיית ההקרנה. כחול ואדום? התמונה נראת נוראית, לא בצבע שרצה המשורר והצבעים מציקים בעין. אבל בחמש שנים האחרונות כבר החלו להפיץ שיטות הקרנה תלת מימד חדשות, כפי שרבים ראו בסרטי האנימציה האחרונים. השיטות החדשות נעימות יותר, יפות יותר, ועובדות בדיגיטלי.

הדבר השני– מצלמות תלת זה דבר יקר, כבד ובלתי שימושי בעליל. מי שצפה בסרטים שהם לא מונפשים בתלת מימד התאכזב לגלות שרק כמה סצנות בודדות בסרט עוברות להקרין את המימד השלישי, ואז הסצנות האלה דוממות מידי. הפיתרון– המצאת שיטת צילום חדשה שמודדת את החדר ומלבישה עליו את התמונה. קמרון מצלם את הסצנה ובוחר בחדר העריכה את זווית הצילום שבה הוא מעוניין. בכך יש לו שליטה מלאה על התמונה, מרוחבה ועד עומקה. נשמע מדהים סך הכול, לא?

הבעיה שהתחוורה בהקרנת הניסיון היא– זה לא כזה מרשים. סצנות הטיסה מהדהדות בראש, המלחמות נראות מוגזמות ומציקות בעין. דווקא כשהדמויות עומדות ומדברות, התמונה נראת באמת יפה. אבל זה לא משהו שלא ראו אלפי הצופים של "אפ". סרטי האנימציה השיגו יתרון מוקדם ומשמעותי והצליחו להעפיל על המהפכניות של "אווטר". ככה שההקרנה לא הייתה הכי מרשימה שראיתי.

אבל מעבר לזה, הסרט נראה פשוט מכוער. הצבעים, העיצוב, היצורים הכחולים וכל אווירת הפוקהונטס הזאת פשוט עשתה לי פריחה. תסלחו לי, אבל ככה לא מעצבים עולם בדיוני. ולמי שחשב שקמרון יזנח את הסיפור ויתמקד רק בוויזואליה טועה. לסרט הזה יש סיפור, וכמו שזה נראה עכשיו, יש לו גם מסר. אוי, המסר. ידידו הטוב ביותר של הבמאי המתחרפן.אז נכון, התמונה מרשימה. אבל על מה בזבזתם אותה, על שדונים כחולים? אני מחכה לראות איזה שפן קמרון יוציא מהכובע שלו. אלוהים, שיוציא שפן דו מימד. משהו מקרטון.

כאן תוכלו לקרוא מאמר מרתק ובו מסביר קמרון על התלת מימד החדש בקולנוע

והנה, לא רק אני התעצבנתי מהפריוויו. גם היטלר. צר לי אדוני הפיהרר, גם אנחנו מאוכזבים.

יאללה, מי בא מכות על זה בתגובות?

~ של cusamano ב- ספטמבר 11, 2009.